אופיר טורס והשטיח המעופף ישלמו 2,800 ש"ח לאשה שבטלה חופשתה בשל אשפוזה בבי"ח

1.                   1.                   התובעת ובעלה, התכוונו לנסוע לחופשה בחו"ל, בין התאריכים 27.3.07-20, והזמינו חבילת נופש מהנתבעת 1, אשר רכשה עבורם, מהנתבעת 2, כרטיסים בטיסת שכר  ושירותי הקרקע לשהייה בחו"ל.

2.                   2.                   למצער, התובעת חלתה, ביום 18.3.07, יומיים לפני מועד הטיסה, ואושפזה בו ביום בבית חולים עד ליום 22.3.07.

3.                   3.                   התובעת, דרשה מהנתבעות, ביחד ולחוד, את החזר מלוא התשלום אותה שילמה עבור חבילת הנופש לה ובעלה, בסך של 5,860 ש"ח (להלן - "התשלום"), כאמור בסיפא לכתב התביעה. בדיון טענה התובעת, כאמור בעמ' 1, שורות 16-15 לפרוטוקול, כי היא לא תובעת כסף ובסך הכל, תובעת נסיעה חלופית, במועד אחר.

4.                   4.                   הנתבעת 1 טענה, כי התובעת אינה זכאית להחזר התשלום, ממנה לפי ההזמנה וכן הואיל ולא היה בידי התובעת ביטוח רפואי, להבטחת החזר התשלום בגין מחלה, בכפוף לתנאי הפוליסה, אין לה להלין אלא על עצמה.

5.                   5.                   לדברי הנתבעת 1, הוצע לתובעת, לרכוש פוליסת ביטוח נסיעות, במועד ביצוע הזמנת חבילת הנופש, וכן הוצע בשנית, ב"דף המסלול" שהונפק לתובעת.

6.                   6.                   הנתבעת ,1 הוסיפה וטענה, כי היא משמשת כגורם מתווך בלבד, מול הנתבעת 2, אשר מוכרת את חבילת הנופש.

7.                   7.                   כך גם טענה הנתבעת 1 בכתב ההגנה כי עלה בידה, כגורם מתווך, לשכנע את הנתבעת 2 לגבות סך של 350$ לאדם בגין הביטול, ולא לגבות את מלוא דמי הביטול שעמדו על סך של 710 $ לאדם, וכן הנתבעת 1 עצמה, נאותה לפנים משורת הדין, ובהתחשב בנסיבות הביטול, לוותר על גביית העמלות, להן היא זכאית בגין ביצוע התווך למכירת חבילת הנופש.

8.                   8.                   הנתבעת 2 טוענת, כי היא רכשה כרטיסי טיסה, בטיסת שכר, עבור התובעת ובעלה וכן רכשה את יתר שירותי הקרקע הנדרשים במסגרת חבילת הנופש, מנותני שירותים בחו"ל.

לטענתה, הפיצוי המוסכם לפי ההסכם, בינה לבין הנתבעת 1, עם ביטול הזמנה, הוא תשלום סך של 700 $ לאדם. למרות זאת, מאשרת הנתבעת 2 כי היא הגיעה להסכמה עם הנתבעת 1, לחייב התובעת מחוץ לכתלי בית המשפט, במחצית הפיצוי המוסכם, בסך של 350 $ לאדם.

9.                   9.                   לטענת הנתבעת 2, היא אינה צריכה לשאת בהוצאות התובעת בגין אשפוזה, בה בעת, שהיא ביצעה פעולות של רכישת כרטיסי טיסה וסידור שהייה בבית מלון וכו', על מנת להבטיח את חופשת התובעת ובעלה. לצורך כך, שילמה הנתבעת 2 תשלומים, אותם לטענתה, לא עלה בידה לגבות חזרה, בין אם במכירת כרטיסי הטיסה לנוסעים אחרים, שלדבריה לא היו בנימצא, ובין אם בביטול ההזמנות בחו"ל (כאמור בעמ' 4, שורות 27-24, לפרוטוקול).

דיון :

10.               10.               התובעת טוענת כי מחלתה ואשפוזה נכנסים לגדר סיכול, כהגדרתו בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן - "חוק החוזים תרופות").

11.               11.               התובעת, כפי שנלמד ממכתב השחרור מבית החולים וכפי שעולה גם מעדותה, לא יכלה לצפות את מחלתה וכאביה, ואשפוזה היה במפתיע.

מנגד, הוכח כי היה ידוע לתובעת, כי עליה לדאוג לביטוח רפואי.

12.               12.               התובעת, צרפה לכתב התביעה את אישור הנסיעה, מהנתבעת 1, מיום 8.3.07, בו נאמר שיש להבטיח בטוח רפואי וכן בהנחיות מהנתבעת 2, שהועברו אף הן לתובעת, וצורפו לכתב התביעה, נאמר בסעיף 8, כי יש להצטייד בביטוח בריאות ומטען לכל תקופת הטיול.

13.               13.                התובעת העידה בעמ' 1 שורות 14-13 לפרוטוקול: "חשבתי לעשות את הביטוח הרפואי יום לפני, נסעתי כמה פעמים לחו"ל ותמיד עשיתי יום לפני, אף פעם לא נאמר לי שצריך לעשות במקום". דהיינו: היטב ידעה התובעת, כי עליה לדאוג לביטוח רפואי, אך לתומה סברה כי ניתן לעשות כן בסמוך ביותר למועד הנסיעה המתוכננת.

14.               14.               גם אילו דאגה התובעת, לביטוח רפואי לכל תקופת הטיול, לא היה די בכך כדי לכסות את הוצאותיה בגין ביטול הנסיעה עקב אשפוזה, יומיים לפני הטיול.

15.               15.               השתכנעתי, כי האשפוז, אכן היה אירוע פתאומי, בנסיבות בהן לא היה על התובעת לצפות את האירוע הקונקרטי, והאשפוז אכן מנע מהתובעת את האפשרות לטוס לחו"ל.